הצעה למכרז ציבורי יכולה להיפסל לפני שמישהו בכלל בוחן את המחיר או את האיכות שלה. מי שמתייחס להגשה כאל הליך פורמלי עם כללים, ולא כאל הצעת מחיר רגילה, מקדים את המתחרים כבר בקריאת המסמכים. אלה השלבים, לפי הסדר שבו כדאי לעבור אותם.
מי חייב במכרז, ולמי הוא פתוח
לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב-1992, לפני שגוף ציבורי מתקשר בחוזה לביצוע עבודה או לעסקה, עליו לפרסם מכרז. בפועל מדובר במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובחברות הבנות שלהן, בחברות ממשלתיות, ביחידות סמך, בקופות חולים ובבתי חולים, וגם בגופים נתמכי ממשלה כמו מלכ״רים ואוניברסיטאות. הרכש הממשלתי לבדו מוערך בכ-30 מיליארד ש״ח בשנה, לא כולל משרד הביטחון, לפי סקירה של BDO ישראל מ-2022. זו הערכה ולא נתון רשמי. על גודל השוק הרחב ועל ההקלות לעסקים קטנים כתבנו במכרזים כהזדמנות לעסק קטן.
ארבע דרכי התקשרות: לא כל הליך הוא מכרז פומבי
התקנות שהותקנו מכוח החוק מגדירות מדרג של דרכי התקשרות. הכלל הוא להעדיף מכרז פומבי, ורק כשהדבר אינו מתאים לאופי ההתקשרות עוברים להליך אחר:
- מכרז פומבי: פנייה לקבלת הצעות שמתפרסמת לציבור.
- מכרז פומבי מוגבל: מכרז פומבי שכולל גם משא ומתן.
- מכרז סגור: פנייה לרשימה מצומצמת של מציעים, שנקבעה בהליך תחרותי שפורסם לציבור.
- פטור ממכרז: התקשרות ללא אחד משלושת ההליכים הקודמים. הנימוקים הנפוצים הם שווי נמוך, מימוש אופציית הארכה במכרז קיים, או ספק יחיד שאין לו תחליף.
ההבדלים בין מכרז פומבי, פנייה לקבלת הצעות ומכרז דו-שלבי מוסברים בעמוד המכרזים ובמאמר על מכרז דו-שלבי.
איפה מוצאים מכרזים לפני שאחרים מוצאים אותם
מכרזים פומביים מתפרסמים בעיתון יומי בעברית ובערבית ובאתרים של מינהל הרכש הממשלתי, של הרשויות המקומיות, של החברות הממשלתיות ושל הגופים הציבוריים עצמם. מסמכי המכרז ניתנים להורדה באותם אתרים. כדי לא להסתמך על מזל:
- נרשמים לרשימות התפוצה לפי נושאים באתרים של הגופים הרלוונטיים לכם, ואם זה משתלם, גם בשירות מעקב מסחרי.
- עוקבים אחרי מועדי הצטרפות למכרזי מסגרת ולמאגרי ספקים. מי שלא נרשם במועד עלול לחכות לסבב הבא.
- קוראים גם את ההתקשרויות שנעשו בפטור ממכרז. הן מראות מה הגוף קונה, ממי ובכמה, ולעיתים מגלות עבודה שאתם יכולים לבצע. כשהתקשרות כזו מסתיימת, לעיתים יפורסם אחריה מכרז, ושווה להיות מוכנים אליו.
- מורידים וקוראים מכרזים קודמים של הגוף הספציפי, כדי להכיר איך הוא בונה מסמכים, אילו קריטריונים חוזרים ואיך הוא מנקד.
ההחלטה הראשונה: להגיש או לוותר
הכנת הצעה לוקחת זמן, והעלות של הצעה שהפסידה לא חוזרת. לכן ההחלטה הראשונה אינה איך להגיש אלא האם. חמש שאלות לבדיקה:
- האם אנחנו עומדים בכל תנאי הסף, או שיש דרך אמיתית לעמוד בהם, למשל דרך שותף?
- האם יש לנו ניסיון דומה שאפשר להוכיח במסמכים, ולא רק לספר עליו?
- מי כנראה ינצח? כשספק קיים מבוסס והמכרז מפורסם כדי לחדש את ההתקשרות איתו, הסיכוי של מי שאין לו יתרון ממשי נמוך.
- האם יש לנו צוות וזמן? מי אחראי על התמחור, מי על המענה האיכותי ומי על ההגשה.
- האם המרווח במחיר שנוכל להציע מצדיק את ההשקעה והסיכון?
לוותר על מכרז שאינו מתאים היא החלטה טובה, ולא החמצה.
קריאת מסמכי המכרז: מה מחפשים
המסמכים קובעים את כללי המשחק. הם כוללים בדרך כלל את תנאי הסף להשתתפות, את אמות המידה לבחירת ההצעה הזוכה ואת אופן שקלולן, את לוח הזמנים כולל המועד האחרון להגשה, את ערבות ההצעה (תנאיה, גובהה ומשכה) ואת נוסח החוזה. כשנדרש תשלום עבור השתתפות במכרז, התשלום עצמו הוא תנאי סף, והורדת המסמכים מהאתר אינה פוטרת ממנו. מה כדאי לבדוק לפני הכול:
- את משקלי האיכות והמחיר. הם קובעים איפה כדאי להשקיע את מירב המאמץ.
- את נספח התמחור ואת מנגנון ההצמדה של התמורה.
- את נוסח החוזה: תקופת ההתקשרות, אופציות להארכה, קנסות ותנאי תשלום.
- את הערבות הנדרשת ואת הזמן שיידרש להוציא אותה מהבנק. על ערבויות והון חוזר כתבנו בעמוד מימון לעסקים.
שאלות הבהרה: הדרך החוקית לשנות מכרז
ברוב המכרזים אפשר להפנות שאלות הבהרה לעורך המכרז עד מועד שנקבע. השאלות והתשובות נשלחות לכל רוכשי המסמכים או מפורסמות במקום שבו פורסם המכרז, בלי לחשוף מי שאל. לעיתים רק מי שנרשם כמשתתף רשאי לשאול ולקבל תשובות, ולכן אם נדרש תשלום, משלמים לפני המועד האחרון לשאלות.
שני דברים חשוב לזכור. ראשית, שאלה מנוסחת היטב יכולה להבהיר דרישה עמומה או לתקן תנאי בעייתי, אבל כל תשובה מגיעה גם למתחרים. לכן לא שואלים שאלה שחושפת את האסטרטגיה שלכם או שנותנת יתרון למי שמתמודד מולכם. שנית, התשובות הן חלק ממסמכי המכרז ועלולות לשנות אותו. קראו את כולן, ומנו אחראי שיבדוק אחרי כל עדכון מה השתנה.
תנאי הסף: אם לא עומדים בהם, שאר ההצעה לא נקראת
בדיקת תנאי הסף באה לפני כל דבר אחר. מציע שאינו עומד בהם נפסל על הסף, והאיכות והמחיר של הצעתו אפילו לא נבחנים. הדין מגביל את מה שעורך מכרז רשאי לדרוש: תנאי להשתתפות צריך להתחייב מאופיו ומהותו של המכרז. בפברואר 2007 פרסם משרד האוצר הוראת שעה להקלות לעסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי, ובהן ותק יחסי להיקף ההתקשרות, הסרת תנאי סף כמו מספר עובדים או כלי רכב, ופטור מחובת הסתייעות בקבלני משנה. ההוראה בת שנים, ולכן בודקים בכל מכרז מה חל בפועל.
אם אינכם עומדים בתנאי הסף, יש שלוש דרכים: להגיש יחד עם שותף שעומד בהם, כקבלן משנה או במסגרת קבוצת מציעים אם המכרז מתיר; לשאול בשלב ההבהרות אם הדרישה נראית לא מידתית; או לוותר, ולהתכונן לשלב שבו תעמדו בדרישה, כדי לצבור את הניסיון הנדרש למכרז הבא.
תמחור: איפה הצעות נפגעות
במכרזים רבים המחיר הוא רק חלק מהציון, ולכן הטעות הראשונה היא לא להבין איך האיכות והמחיר משוקללים. טעויות כלכליות שחוזרות על עצמן:
- תמחור שגוי של תכולת השירותים, מתוך אי-הבנה של הסעיפים או מתוך הנחה שההתקשרות תורחב בהמשך.
- התעלמות מאופציות, כלומר מתקופות ההארכה שהגוף רשאי לממש.
- אי-הבנה של מנגנון ההצמדה, ואי-התחשבות בהתייקרויות שההצמדה אינה מכסה.
- שקלול שגוי של משקל האיכות מול משקל המחיר.
על ההבדל בין תמחור מושכל לבין העמסת מחירים כתבנו בהעמסת מחירים במכרז. מי שבוחר להציע מרווח נמוך בהצעה הראשונה כדי לצבור ניסיון, צריך שזו תהיה החלטה מתועדת עם רצפה מוגדרת מראש, ולא ניחוש.
ההגשה: כאן נפסלות הצעות טובות
ההצעה צריכה להיות חתומה, מלאה ושלמה, ולהיות מוגשת בדרך, במועד, במקום ובמספר העותקים שנקבעו במסמכים. טעויות טכניות שחוזרות:
- מענה שאינו לפי מספרי הסעיפים של המכרז.
- הערות בכתב יד, מחיקות או התניות על מסמכי המכרז.
- חוסר תשומת לב לפרטים בתנאי הסף, כמו תאריכים, שנות ניסיון או תואר אקדמי.
- המלצות שאינן עדכניות או שחסרים בהן פרטים.
- נספחים או תצהירים חסרים, או כאלה שלא נחתמו על ידי מורשי החתימה ולא אומתו על ידי עורך דין או רואה חשבון.
- התעלמות מהבהרות שפורסמו אחרי פרסום המכרז.
קבעו לוח זמנים פנימי עם מועד סגירה של ההצעה יום או יומיים לפני המועד הרשמי, ושמרו את הזמן הזה לבדיקה סופית. עברו על ההצעה מול רשימת הדרישות, סעיף אחרי סעיף, כמו שהוועדה תעשה.
הטעויות האסטרטגיות שאין להן סעיף בטופס
את הטעויות האסטרטגיות קשה יותר לזהות, כי אין להן שדה בטופס ההגשה: להגיש בלי למפות מתחרים ובלי לבדוק מי זכה במכרזים קודמים של אותו גוף ובאיזה מחיר; לשאול שאלה שמעבירה יתרון למתחרה; להגיש רק כדי לראות מה יצא; לא לעקוב אחרי השוק, כולל פטורים ותוצאות, ולכן לא לראות מראש אילו מכרזים עומדים להתפרסם; ולא להיעזר במי שמכיר את אופן הפעולה של עורכי המכרזים.
אחרי ההגשה, ובעיקר אחרי הפסד
גם הפסד הוא נכס אם מפיקים ממנו לקחים. בקשו את תוצאות המכרז, את הפרוטוקולים ואת ההצעה הזוכה, בהיקף שהמכרז והדין מאפשרים, והשוו: איפה הפסדתם, בציון האיכות או במחיר, ומה היה גודל הפער. אם נראה לכם שנפל פגם בהליך עצמו, זה עניין לעורך דין שמכיר את דיני המכרזים, ולא למאמר כללי.
אם אתם שוקלים להגיש הצעה, אנחנו מלווים את התהליך מקצה לקצה: בדיקת כדאיות ותנאי סף, שאלות הבהרה, תמחור, ערבויות והגשה. ראו את עמוד ליווי בהגשת מכרזים.
המאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי. הכללים משתנים בין מכרזים ובין גופים, ויש לבדוק את מסמכי המכרז הספציפי.



